בשנים האחרונות ישנה ירידה הולכת וגוברת בשימוש בכתב יד לטובת שימוש במדיה דיגיטלית כגון מחשבים, טלפונים חכמים ועוד. בעוד שאצל מבוגרים הירידה מתרחשת אחרי שנים רבות של כתיבה קונבנציונאלית, הילדים של היום כותבים הרבה פחות מהחל מכיתה א'.

המעבר לכתיבה במחשב במקום בכתב היד משפיעה עלינו ללא ספק בחלקים ניכרים בחיינו. מאמר זה יתמקד בסוגיה של האם המעבר לכתיבה במחשב משפיעה על כתב היד שלנו באופן שמשבש את יכולתה של הגרפולוגיה להמשיך לאבחן את הכתב היד?

אילו שינויים מתקיימים עקב השימוש הנרחב במחשב?

שינויים כמעט בכל תחום בחיינו. כולנו מנסים להתרגל לקצב מתגבר, ללמידה תמידית, לצורך בגמישות, לכישורי ריבוי משימות (multi – tasking), לריבוי של מידע והתעצמותו ובעקבות כל זאת, לשינוי בתהליכי חשיבה.

מהם תהליכי החשיבה המשתנים?

צורת קבלת החלטות שונה: מהירה יותר, החלטית יותר. ישיבה ממושכת מול המסך משנה את התפיסה שלנו לגבי אנשים אחרים. העדר נוכחות של הזולת משפיעה ללא כל ספק, התמודדות עם גירויים מרובים כל הזמן ועוד. דוגמא אחת לשינויים היא בשפה המדוברת של ימינו. השפה כיום היא יותר "אס.אם אסית" ופחות עשירה ("תשים נעלים" ו-"תשים הסוודר" במקום "תנעל נעלים" ו"תלבש סוודר") ולפעמים אפילו עילגות (הן בדיבור והן בטקסטים כמו בדואר האלקטרוני ובצ'אט אינטרנטי).

שינויים לאורך זמן בגישה ובחשיבה של אנשים הם בדיוק הדבר שגרפולוגיה מסוגלת לאבחן. האבחון הגרפולוגי יוכל להצביע על מרכיבי האישיות של האדם בנקודת הזמן של רגע הכתיבה. אם האדם משנה את דרך החשיבה שלו, הדבר ישתקף בניתוח כתב ידו. את תהליך השינויי אפשר לבחון ע"י השוואת כתבים שונים לאורך תקופה.

אנשים בוגרים שכתב ידם השתנה נוטים ליחס את השינוי לכך שהם אינם מרבים לכתוב בכתב יד ומשתמשים במחשב באופן ניכר יותר. למעשה, השינוי בכתב, אם איננו משקף מגבלה פיסית כלשהיא, משקף שינויים אישיים בתפיסה ובחשיבה המאפיינים תהליכי שינויי אישיים ולא בשל מיעוט בכתיבה.

מה יקרה כאשר ילדים לא ילמדו לכתוב בכלל? האם הם ילמדו לאחוז בעיפרון כדי לצייר?

אם ילדים ילמדו לצייר, כי אז גרפולוגיה תהיה תקפה על בסיס ציורים. במצב שבו ילדים לא ילמדו לאחוז בעיפרון בכלל, תאבד הגרפולוגיה את מקומה ככלי אבחוני למרכיבי אישיות של אנשים וגרפולוגים יצטרכו לעבור לקריירה חדשה.

אם וכאשר יפסיקו אנשים לכתוב בכלל, תהינה לכך השלכות על השפה. פגיעה בכתיבה היא פגיעה בשפה ופגיעה בשפה משמעותה פגיעה או שינוי בחשיבה. יתכן שמדובר בפגיעה בחשיבה הכוללת השפעות מרחיקות לכת בהיבט הנוירו-קוגנטבי ויתכן שמדובר בשינוי בחשיבה בלבד, כחלק מתהליכי שינוי מקיפים שאנחנו עוברים בעידן הטכנולוגי. בהקשר זה, חשוב שמורים כיום יקפידו על אימון הילדים בכתיבה, לפחות במהלך 12 שנות לימודיהם במסגרת בית הספר, כולל, שיעורי בית, הגשת עבודות כתובות וכדומה.

דווקא היום, ודווקא במיקום הכי לא צפוי, בעמק הסיליקון בארה"ב, מגיעה כיום שיטת וולדורף ליישום. מדובר במתודה בת מאה שנים הדוגלת בכך שילדים זקוקים לבנית מוטוריקה עדינה כגון כתיבה בכתב יד. כדי ליישם את השיטה ישנם בתי ספר אשר לא מאפשרים לילדים להביא מחשבים לתוך כיתת הלימוד והם מחוייבים להשתמש בעיפרון בלבד

קישור למאמר שתורגם בעיתון הארץ מתוך עיתון ניו יורק טיימס בנושא מתודת וולדורף

האם גרפולוגיה תקפה בעידן המחשב? כן, בתנאי שהכותב למד בילדותו לכתוב והתאמן לפחות עד גיל סוף בית ספר תיכון.

האם כתב היד שלנו מושפע ממיעוט בכתיבה? בעקרון לא. כתיבה של עמוד או שניים, גם לאחר תקופה ארוכה ללא כתיבה מעשית, יכולים להוות בסיס לניתוח גרפולוגי. במידה שמסרו לאבחון מספר רב של עמודים שנכתבו ברצף, יתכן שהעמודים האחרונים לא יהיו ראויים לניתוח כתב יד בשל הקושי הפיסי.

ומה צפוי בעתיד בנושא זה? צפוי שינוי. סביר שהאדם ילך וימעיט בכתיבה ושדפוסי החשיבה ימשיכו וישתנו בעתיד. איך וכמה? אתם מוזמים לנסות ולצפות.

(עדכון אחרון: 29/01/2012)