התרשמות כללית – הסתכלות על המאקרו, (גשטלט). בשלב זה הגרפולוג מנסה להתחקות אחר עיקרי הדברים בכתב היד. בדרך כלל הגרפולוג מסמן לעצמו מהם הסימנים הבולטים או השליטים ביותר כדי לבחון אותם לעומק בשלבים הבאים.

זיהוי ניתוח קפדני של סימנים גרפיים בסיסיים– זיהוי וניתוח פרטני לפי כל סימן וסימן בכתב. הכוונה היא לסימנים כגון: מרווח בין אותיות, בין מילים, בין שורות, שוליים, גודל האותיות, הרוחב שלהן, המלאות שלהן, היחס בין חלקי האות, השוני של האות הכתובה מה"סטדנדרט" של כתיבה תמה המקובל באותה תרבות, פעפוע הכתב ועוד סימנים רבים נוספים בכתב היד.

בשלב השלישי נחבר את הפרטים לכדי אוסף של כישורים ויכולות. זוהי פרשנות ראשונית.

בשלב זה נפרסת אישיות הכותב והופכת לרשימה טכנית יחסית של כישורים ויכולות ולכל אחד מהם מוצמדת הערכה. דוגמא לתוצאה של שלב שלוש: כושר ביטוי ברמה 8, כושר שכנוע ברמה 9, חשיבה אבסטקטית ברמה 4 וגמישות ברמה 8.

בשלב האחרון, שלב הרכבת האישיות כמכלול, הגרפולוג לוקח את התכונות שנמצאו אצל הכותב ומשקף מהן אישיות מורכבת בדרך הסינטזה. בשלב הסינטזה יכולתו האישית של הגרפולוג באה לידי ביטוי בצורה הניכרת ביותר. ככל שהגרפולוג מיומן יותר, בקיא יותר בפסיכולוגיה או בעל כושר ניתוח מעמיק יותר, כך תהיה חוות הדעת שלו מיומנת, איכותית ומעמיקה יותר. הדבר דומה מאוד לפסיכולוגיה ולביטוי שיש לכישוריו של הפסיכולוג בעבודתו.

הגרפולוג ינסה להבהיר לאדם אשר יקרא את חוות הדעת של הניתוח מהן דרכי התנהגות וחשיבה של אותו אדם שאת כתב ידו ניתחו, הרבה מעבר לאוסף תכונות. מדובר במיזוג כישורים ויכולות לכדי אישיות אחת מלאה וייחודית.

חשוב להסביר כי חוות דעת של גרפולוגים אמורים להיות דומים ואף דומים מאוד. בשלב השלישי, שבו נערכת הערכה של תכונות תתכן רק סטייה מינורית בין גרפולוגים, כיאה להערכה. לדוגמא: רמת כושר הביטוי של הכותב יכולה לנוע בין 7-9 אך לא יותר מכך. בשלב הסינטזה חוות הדעת אמורה להיות דומה במסקנותיה אך איכות חוות הדעת, ההעמקה והקישור בין מרכיבי האישיות השונים יכולים להשתנות בהתאם לרמת הגרפולוגית.

בנוסף, אציין כי סביר להניח שגרפולוגים שונים משתמשים בשיטות שונות לפיענוח כתב היד, שיטה זו היא המקובלת ביותר והמוכרת ביותר באופן רשמי.

דוגמא מעשית:

השלב הראשון - דוגמא

התרשמות כללית

כתב היד המצורף הוא של בחורה הכותבת ביד ימין, בשנות ה-20 לחייה.

בשלב זה נבחן את ההתרשמות הכללית ואת הסימנים שנראים לנו בולטים בכתב היד כדי שנוכל לבחון אותם לעומק בשלבים הבאים. פעמים רבות ניתן להבחין בהתרשמות הכללית כי הכתב שלפנינו הוא סוער במיוחד, מסודר במיוחד, בעל השתנות ניכרת או מאמץ להיות סטנדרטי או אסתטי. בשלב ההתרשמות יבחן הגרפולוג סימנים בולטים בשני מישורים: הכמות והאיכות.

התרשמות כללית מהדוגמא: ניתן להבחין בכתב שלפנינו שמצד אחד, קיים סדר מסויים בכתב המתבטא בשורות ושוליים יחסית ישרים ומצד שני, נרשום לפנינו כי מהלך הכתב נראה דינאמי ונוטה להשתנות. הבחנו לכאורה בניגודיות. במהלך הניתוח ננסה לעמוד על טיבה של ניגודיות זו, האם באמת היא קיימת? ואם היא קיימת, כיצד היא משפיעה על מרכיבי האישיות של הכותבת.

שלב השני - המשך הדוגמא

בשלב זה נערוך מחקר טכני של סימנים גראפיים בסיסיים

בניתוח מלא של כתב יד יערך כאן זיהוי וניתוח של כל הסימנים הגרפאיים הקיימים.

לדוגמא:

מהו גודל האותיות (קטן, בינוני, גדול או גדול מאוד)?
האם כל האותיות כתובות באותו גודל או שישנם הבדלים קטנים או משמעותיים בגודלן של אותיות שונות. במידה ומצאנו הבדלים בגודל, כיצד מתבטאים ההבדלים: האם רב האותיות קטנות ורק מדי פעם מופיעה אות גדולה או ההפך? האם כל אות ואות כתובה בגודל שונה? האם כל מילה כתובה בגודל שונה? האם הכתב הולך וקטן ככל שהכתיבה בעמוד מתקדמת או שמה הכתב הולך וגדל? וכדומה.
מהו המרווח בין האותיות? אותיות עולות זו על גבי זו? מרווחים קטנים? האם המרווחים פוגמים או שאינם פוגמים בקריאות?, אותיות במרווח בינוני, מרווח גדול או מרווח גדול מאוד? האם המרווח שאותר מתקיים לאורך כל הכתיבה וכתב ההשוואה או שישנה תנודיות בנושא המרווח בין האותיות?
מהם השוליים של הכתיבה?

האם ישנה השתלטות על כל הדף ללא שולים? שוליים קטנים? ישרים? וכדומה.

בדרך זו יש להמשיך ולבחון את כל סימני הכתב הרבים.

כדי לענות על שאלות אלו יש צורך לבחון את הפרטים הקטנים שבכתב היד. בדרך כלל גרפולוגים נוהגים להגדיל את כתב היד (למשל במכונת צילום או הסתכלות בזכוכית מגדלת). קשה לפעמים להאמין עד כמה הכתב נראה שונה בהגדלה בשהשוואה לכתב בגודלו הטבעי. חשוב להוסיף כי הגדלה של הכתב מלמדת על ההתנהלות של הכותב באופן שקשה לכותב להסתיר וכן מאפשרת לגרפולוג לבחון ניואנסים קטנים בהתנהלות הכותב (חשיבה, פעולה וכדומה).

להלן כמה דוגמאות לאותו הכתב בהגדלה:

לדוגמא, הבדלים מהותיים בגודל האותיות ניכרים בדוגמאות הבאות. במילה "נהניתי" למשל, מתקיים מה נקרא: קונוס מתקטן, כלומר, גודל האותיות הולך וקטן תוך כדי התקדמות בכתיבת המילה. במילה "מרגישה" ניכרים ההבדלים בתוך המילה: לדוגמא: בין הש' לבין ה' או בין הש' לבין הי' שלפניה.

דוגמאות נוספות:

במילים "בישראל" ו"חודשיים" ניתן להבחין בחיבור ניכר של אותיות. בכתב העברי התקני לא אמור להתקיים חיבור נראה לעין בין אותיות. לחיבור האותיות ישנה משמעות בתחום התקשורת של הכותב, הראיה התהליכית וכמובן החיבור של האותיות יכול להצביע על צורת חשיבה לא סטנדרטית. חשוב לציין כי בכתב הלועזי כן נהוג לחבר אותיות והמשמעות שניתנת לחיבור האותיות היא שונה. בדרך כלל, ככל שמספר האותיות המחוברות הוא רב יותר, כך עוצמת המסקנה היא גבוהה יותר. במילה "בישראל" ניתן להבחין בחיבור בין 3 אותיות: ש' - ר' – א'. במילה "חודשיים" ניתן להבחין בחיבור של 5 אותיות: ד' – ש' - י' – י'- ם.

בנוסף, ניתן להתייחס למרחק המשתנה בין האותיות. כפי שאנו רואים במילה "בישראל" קיים שוני ניכר במרחק בין האות ב' ובין האות י' שהוא קטן יחסית ותקין לבין האות י' והאות ש' שהוא גודל יחסית וכך הלאה. גם במילה "חודשים" קיים שוני ניכר במרחק בין האותיות, לדוגמא, המרחק בין האות ו' ובין הד' לעומת המרחק בין ד' לש'.

ודוגמאות אחרונות:

גרפולוגיה - פורטל כתב יד /></div>

<div style=

מהמילה "משימות" ניתן ללמוד על קיום ושימוש באינטואיציה (השטחת האות לכדי חוט) לדוגמא האות ת' במילה "משימות" היא שטוחה כמעט לחלוטין. במילה "בהרצליה" קיימים חיבורים מקוריים ושונים אשר מקיימים אף סימטרייה אסתטית.

אפשר להוסיף כי כשמסתכלים על כל מילה ואות בהגדלה ניכרת אפשר לראות בדרך כלל את "העצים שבתוך יער". התבוננות במילים "בישראל" ו"חודשיים" ניתן להבחין במקוריות רבה בכתיבה ואפילו רמה מסויימת של סימטריות באותיות.

כמובן, כפי שהוזכר כבר, לא מסיקים מסקנות משתי מילים. המסקנות יגיעו מאיתור של סימנים רבים במילים ואותיות רבות בכתב.

שלב השלישי - המשך הדוגמא

בשלב זה נערוך פרשנות ראשונית ורשימה של כישורים ונעריך את מידת התקיימותם אצל הכותב שלפנינו.

אחרי ניתוח מעמיק של סימנים רבים בכתב נוכל להגיע למסקנות ראשוניות כגון:

הבחורה שלפנינו הינה בחורה יצירתית ברמה די גבוהה.

לפי: הצורות המקוריות, היכולת לפשט את האותיות, סימטריה באות, לולאות שמופיעות בחלק העליון של הכתב ומתחברות למרכז הכתב, הופעת חוטיות בכתב, קישוט (תוספת מסויימת לכתב הסטנדרטי), כתיבה טבעית וכדומה.

בנוסף, הבחורה שלפנינו בעלת כושר הסתגלות ברמה טובה.

לפי: ריבוי של קערות בכתב, קיום של חוטיות, אותיות רחבות באופן יחסי, שטף בתוך האות בין האזורים השונים וחופש בכתיבה.

וכך הלאה...

השלב הרביעי והאחרון בדוגמא

בשלב הרביעי והאחרון, נערוך סינטזה של אישיות

כעת עלינו "להנפיש" את הדמות שלפנינו. בשלב זה לא נסתפק בכך שהכותבת היא יצירתית ברמה 8. בשלב זה ננסה להבחין ולתאר במה תתבטא היצירתיות שלה: בפתרון בעיות מול אנשים? בהמצאות תיאורטיות? יציתיות מעשית בחיי היום יום או יצירתיות פורצת גבולות של מדענים? מהי התדירות של התפרצויות היצירתיות? באופן ניכר? לעיתים רחוקות? כיצד יראו הפתרונות היצירתיים של הכותבת? אסתטיים ונקיים? מפוזרים? אגרסיביים? וכך הלאה.

כעת נוכל להתבונן על הכותב כאישיות מלאה. אישיות שמרכיביה ייחודיים ושונים מאנשים אחרים.

"טיפ לדרך" אחד קטן: לפני שאתם מזמינים ניתוח כתב יד, בדקו איזו רמה נדרשת בניתוח שאתם מבקשים. עצירה בשלב השלישי תדרוש השקעת זמן קטנה יותר מצד הגרפולוג מאשר השלב הרביעי והעלות תהיה כמובן בהתאם. לעיתים השלב השלישי מספק ורשימת תכונות ועצמתם עונה על הדרישות, אך פעמים רבות ואף בדרך כלל, נדרשת הרמה הרביעית בניתוח כתב היד.

סיכום

לסיכום, תהליך ניתוח כתב היד הוא מורכב ומעניין. ישנם שלבים שונים אשר מאפשרים לגרפולוגית לנהל את תהליך ניתוח כתב היד בדרך שיטתית ולשלב בה את הכישורים והיכולות אשר טמונים בו או בה. כדאי להוסיף כי התהליך שהובא לידיעתכם לעיל, הוא בסיס לפעולה בלבד. ישנם גורמים נוספים כגון תיאוריות וטיפולוגיות הבאות לעזרתו של הגרפולוג בחתירה אחר הגשת ניתוח המעמיק והמדוייק ביותר שניתן להגיש. כמו שכבר נאמר, מורכב ומרתק.

למאמרים נוספים בנושא תהליך הניתוח הגרפולוגי:

	שינוי מכוון של כתב היד
	שינוי מכוון של כתב היד - האם ניתן לשנות במכוון את כתב היד שלנו? סקירה והתנסות עצמית.

(עדכון אחרון: 07/11/2012)

דוגמא לתהליך ניתוח גרפולוגי

_______________________________________________________________

זקוק/ה לניתוח כתב יד?

התקשר/י עכשיו: 03-6350100; 054-7653171 או השאר/י פניה בטופס משמאל ונשוב אליך בהקדם