חקר התנהגות האדם חושף אותנו לדילמה שעד היום לא נפתרה. אנו מסוגלים לצפות בהתנהגותו של האדם אך איננו יכולים לנבור ולהתבונן באישיותו. בניגוד לרפואה וגם לחקר המוח אשר מסוגלים לחדור לתוך האורגניזם עד לרמה התאית, הרי שהפסיכולוגים כבולים רק למה שמסוגלים לצפות באשר להתנהגותו של האדם. מושג האישיות הוא דבר היפותטי ואנו נוטים לכנות אותו במונח המטאפורי: הקופסא השחורה. הדרך היחידה לגעת בצורה בלתי-אמצעית ברזי האישיות ולהציץ לתוך הקופסא השחורה הוא באמצעות מעשה האינטרוספקציה כלומר התבוננות פנימה שלי עם עצמי. שכן, רק אנחנו יודעים מה אנחנו חושבים, מרגישים ורוצים. כמו כן, אנו מסוגלים לדווח על עולמנו הנפשי קבל עם ועדה באמצעות תקשורת בין האחד לשני.

על מנת להבין ולהסביר את ההתנהגות האנושית אנו נדרשים גם להבין את ההקשרים הסיבתיים החיצוניים שהשפיעו על ההתנהגות אך בעיקר להבין את המניעים שמבוססים על המבנה האישיותי. מרכיבי האישיות שהם: מזגו של האדם, יצריו, רגשותיו, מחשבותיו ורצונותיו, הם אלו שמפעילים ומשפיעים על ההתנהגות ביומיום. השאלה היא הכיצד יכול הפסיכולוג לחקור את מבנה האישיות בצורה מדעית ולא רק באינטרוספקציה סובייקטיבית שכל אחד מאיתנו חווה ומסוגל לבצע.

התפתחות כלי אבחון פסיכולוגיים

הפסיכולוגים מנסים בשלב הראשון להקיש מן ההתנהגות לעבר האישיות באופן השערתי. אם הם צופים באדם שנוהג בתוקפנות הלכה למעשה, הם יקישו שיש בו תכונת תוקפנות. כמובן שזהו היקש טאוטולוגי. שכן, אנו אומרים את אותו דבר הן בתיאור ההתנהגותי והן בהצבת תכונה פסיכולוגית שמניעה אותה. לומר שאדם מתנהג בצורה תוקפנית כי הוא תוקפני איננו מוסיף שום אינפורמציה.

היה זה זיגמונד פרויד שביצע את המהפכה הפסיכולוגית הדרמטית במאה העשרים בכך שהוא בנה אנטומיה ופיזיולוגיה נפשית באופן תיאורטי ובכך הציב בפנינו מודל של מבנה אישיות שממנו תיאורטיקנים אחרים המשיכו לפתח אותו. פרויד טען שהאנטומיה של האישיות בנויה משלושה מבנים: האיד, האגו והסופר-אגו. הוא הוסיף שהפיזיולוגיה של האישיות מתאפיינת בדינמיקה בין תת-ההכרה להכרה ובאה לידי ביטוי באמצעות מנגנוני ההגנה הפסיכולוגיים.

הפסיכולוגים הלכו צעד אחד קדימה והחלו לבנות מבחנים פסיכולוגיים שבאמצעותם ניסו לחדור ולהתבונן בקופסא השחורה שהיא האישיות. למשל מבחן הכתמים על שם רורשאך הוא מבחן השלכתי (פרויקטיבי) בו האדם משליך מעולמו הפנימי ומדווח על מה שהוא רואה כאשר הוא מתבונן בכתמי דיו חסרי צורה-אמורפיים. הפסיכולוג מפרש את הדיווח של הלקוח כאשר הפרשנות מקנה את ההבנה הפסיכודינמית הסמויה מן העין על אודות אותו אדם.

במסגרת המבחנים הפסיכולוגיים המרובים הגרפולוגיה הוא מבחן פסיכולוגי ייחודי במינו. שכן, הוא מבוסס גם על היבט מוטורי-הבעתי בעצם תהליך הכתיבה כאשר היד אוחזת ומניעה את העט על הנייר. אך במקביל הוא מבחן המגייס את הבקרה הויזואלית ואת ההשלכה הסימבולית כאשר האדם כותב את האותיות. כלומר לגרפולוגיה יש ייחודיות בכך שהיא גם מבחן הבעתי-אקספרסיבי אך גם מבחן השלכתי. יתר-על-כן אנו עדים שכאשר ילד בשל מגיל שנתיים ומעלה בדיבורו, הוא עדיין איננו כשיר לכתיבה. על מנת לכתוב האדם נדרש לעבור ארבע-חמש שנים של שרבוט וציור אשר עוזר לו לפתח את הקואורדינציה הויזו-מוטורית ולאחר מכן בכיתה א' עד ו' הילד לומד לקרוא את האותיות והמילים ובמקביל לעצב את צורתם. רק בגיל עשר פלוס הילד מגיע לבשלות כתיבתית אשר באה לידי ביטוי בקואורדינציה נכונה בין העין, היד והמוח המייצר את המושגים והמילים. כלומר בשביל לכתוב אנו נדרשים להבשלה נוירו-פסיכולוגית מורכבת עד למאוד, הרבה יותר מתפקוד הדיבור שהוא התאום של הכתיבה.

הגרפולוגיה מבוססת במהותה על הקשר (קורלציה) בין זיהוי ומדידה של סימני כתב היד (זווית הכתיבה, גודל האותיות, המרחק בין שורות, הלחץ על הנייר וכו') לבין פרשנות פסיכולוגית בתיאור תכונות והתנהגות בפועל. באמצעות הגרפולוגיה אנו מסוגלים לאבחן רבדים שונים של אישיותו של האדם, כפי שתאר זאת פרויד באשר להיררכיה בין האיד, האגו והסופר-אגו. האבחון הגרפולוגי מקנה לנו מידע על אודות מזגו של האדם, יצריו, רגשותיו, זהותו האישית, בטחונו העצמי, יחסי האנוש שלו, סגנון החשיבה שלו, הכושר הניהולי, עמידותו מול לחצים וגם יושרו כלומר איכות השיפוט המוסרי שלו. במאמר זה אציג בפני הקורא את הרציונל התיאורטי והמעשי בקשר בין כתב-יד לבין הערכים ויושרו של האדם.

תקפותה של הגרפולוגיה

מן הראוי להקדים בשאלה מה תקפותה של הגרפולוגיה. הגרפולוגיה היא שיטה מדעית בתחום האבחון הפסיכולוגי שנחקרת למעלה ממאה שנה בארץ ובעולם. חקר הגרפולוגיה החל מספר מאות שנים לפני-כן אך במאה חמישים שנה האחרונות הגרפולוגיה זכתה לכתיבה תיאורטית רחבת היקף אשר שילבה מחקרים אמפיריים במקביל. בפועל רוב מחקרי התקפות אם לא כולם שנעשו באקדמיה בעולם ובארץ בחנו את תקפות הגרפולוגיה באמצעות בחינת הממצאים שקבוצת גרפולוגים נתנו בנושא מחקרי מסוים. ולכן, התוצאות אינן מלמדות ישירות על גוף הידע הגרפולוגי אלא מייצגות את הממצאים של אותם קבוצת גרפולוגים לכן, לדעתי התוצאות הלא טובות באשר לתקפות הגרפולוגיה ביחס למבחנים פסיכולוגיים אחרים מלמד על מעמד הגרפולוגים ולא על גוף הידע המקצועי בגרפולוגיה.

מתוך הבדיקה האמפירית שלי תקופתה של הגרפולוגיה היא למעלה משבעים אחוז ביכולת לנבא התנהגות אנושית והצלחה תעסוקתית. מאז החלו גרפולוגים וביניהם אני לבצע מחקרי תקפות אשר התבססו על הצגת השערות גרפולוגיות ואת זה בדקנו למול תחומי מחקר שונים. אני אישית במסגרת היותי שותף בלמעלה מעשרה מחקרי תקפות במסגרת ממד"ה (מדעי ההתנהגות בצה"ל), שם ביצעתי מחקרי תקפות על ניבוי קורס קצינים, על התאבדות בצה"ל, על היבטים קרימינולוגיים במסגרת חיל המודיעין (יושר, סמים וכו'), על ניבוי של חיילים ליחידות מובחרות. מחקרים אלו נעשו תחת השגחה ופיקוח מתודולוגי חמור של גורם חיצוני. תוצאות המחקרים איששו את ההשערות על אודות הקשר בין סימנים כתיבתיים מסויימים לבין השערות המחקר בתחום הספציפי שנחקר. מבחני התקפות שנעשו עד היום לוקים בחסר מבחינה מתודולוגית. ברגע שיבצעו מחקרי תקפות על הגרפולוגיה על בסיס חקר הקורלציה בין סימני כתב-יד לניבוי פסיכולוגי, עשויים לדעתי, למצוא קורלציות גבוהות באשר לתקפות הגרפולוגיה. זה מבוסס על ניסיון רב-שנים שלי גם בעבודתי הפרטית וגם בעבודתי מול קולגות במסגרת העברת מידע מקצועי באגודה המדעית לגרפולוגיה ישראלית.

כלים לאבחון רמת השיפוט המוסרי

חזרה לנושא מאמרנו הדן בקשר בין אבחון גרפולוגי לבין שיפוט מוסרי. אנו יודעים שיש מחסור קיצוני במבחנים פסיכולוגיים בתחום של שיפוט והתנהגות מוסרית. הפסיכולוגים מרימים ידיים בנושא זה וטוענים שאין להם כלי מדידה בתחום. מצד שני, ברמה התיאורטית, הפסיכולוגים הציגו תיאוריות מרשימות וחשובות בניסיון להסביר ולהבין שיפוט והתנהגות מוסרית. זה החל בעבודתו הפסיכו-אנליטית של פרויד, והמשיך בחקר המוסר מהיבט קוגניטיבי על ידי פיאז'ה וקוהלברג תלמידו. בארץ הקרימינולוג משה אדד מאוניברסיטת בר-אילן נתן תנופה מחקרית חשובה ופיתח את תורתו של החוקר הצרפתי ברוך שכתב את ספרו: "הצדק". אדד ניסה למצוא את הקשר בין שיפוט מוסרי והתנהגות מוסרית באמצעות הצגת פרופיל שפיטתי המכיל גם מרכיבים של מוסריות, אנטי-מוסריות ושיפוט כפול ערך לשני הכיוונים. באמצעות שאלונים הוא ניסה לבנות כימות פסיכולוגי של מרכיבי הפרופיל השפיטתי ולנבא התנהגות מוסרית. בתקופה האחרונה צצו מספר מבחני יושר באמצעות שאלונים שמכוני פוליגרף הוציאו לאור והם נמצאים כיום בשימוש בשוק. בנקודה זאת חשוב לציין שהגרפולוגים תמיד העלו את הייחודיות ביכולת שלהם לאבחן את יושרו של האדם באמצעות הגרפולוגיה. הבה נראה כיצד השיטה פועלת.

כיצד בוחנת גרפולוגיה את יושרו של האדם?

הגרפולוגיה נחלקת לשתי אסכולות באשר לשיטה באבחון יושרו של האדם. מודגש ששתי גישות אלו אינן פוסלות אחת את השנייה. אני יראה במהלך המאמר שהסינתזה בין שתיהן הוא המוליד את התוצאות התקפות המיוחלות ביכולת לאבחן את שיפוטו המוסרי של האדם.

גישה אחת מנסה למצוא קשר בין סימני כתב-יד ספציפיים המייצגים חוסר יושר. סימנים אלו התגלו באמצעות מחקרים אמפיריים במהלך שנות עבודתם של גרפולוגים שונים. גישה זאת מייצגת תפיסה אטומיסטית ואנליטית הגורסת שאפשר למצוא קשר בין סימני כתב-יד בדידים לבין חוסר יושר.

גישה שנייה חולקת על הגישה האטומיסטית ומציגה תפיסה הוליסטית בה מציגים צבר של סימני כתב-יד המכונים תסמונת (סינדרום) ואלו מייצגים באופן קורלטיבי צבר של תכונות פסיכולוגיות הקשורות ליושרו של האדם.

נשאלת השאלה מה הגרפולוגים מסוגלים לאבחן מבחינת יושרו של האדם. בניסוח יותר זהיר, הגרפולוג פוסק האם ניתן לסמוך על האדם או לא בהתבסס על הפרמטרים הפסיכולוגיים הבאים אותם הוא בודק מקצועית: הערכים של האדם, הנטייה שלו למלא אחר נוהלים, הנאמנות שלו למסגרת, דיווח מידע מהימן, שמירת סוד באופן דיסקרטי, יושר בטיפול בכספים ונטייה לקחת סיכונים. התסמונת של כל התכונות הללו במשקלים שונים מקנים לגרפולוג את היכולת להסיק האם ניתן לסמוך על האדם או לא.

גרפולוגיה כאמצעי לטובת האבחון הפסיכולוגי

אנו יודעים שהגרפולוגיה הוא רק אמצעי לטובת האבחון הפסיכולוגי. ואכן, אין גרפולוגיה ללא פרשנות פסיכולוגית. על הגרפולוג להצטייד בתיאוריות הפסיכולוגיות המגוונות הן האנליטיות והן הקוגניטיביות אשר בעזרתן הוא מפרש את התסמונת הכתיבתית. לשם כך אוסיף שהגרפולוג מנסה להציג טיפוסים שונים הקשורים לערכים וליושר. למשל, הטיפוס הערכי, הטיפוס הפרגמטי, הטיפוס האופורטוניסטי, הטיפוס האידיאליסטי, הטיפוס הפנאטי, הטיפוס חסר הערכים, הטיפוס הנהנתן, הטיפוס כפול-הערך והטיפוס האנטי-סוציאלי. טיפוסים אלו מתוארים לפרטי פרטים באמצעות תסמונת כתיבתית באמצעות מחקרו המונומנטלי של הגרפולוג הישראלי ישראל אודם אשר כתב ספר המוקדש לנושא הקרימינולוגיה: "גרפולוגיה: אי-יושר בראי כתב-היד". אודם הציג תשעה תסמונות של כתבי-יד המייצגים תשעה טיפוסים הקשורים לתחום הערכים והשיפוט המוסרי.

הבעייתיות צצה בכך שאין אדם מתאפיין כטיפוס הומוגני אחד. כל אחד מאיתנו מתאפיין כאישיות הטרוגנית המכילה בתוכה צבר של תתי-טיפוסים. כלומר אדם יכול להיות בחלקו אידיאליסט ובחלקו השני נהנתן ובאחוז מסוים אנטי-סוציאלי. השאלה הנשאלת איך מצליח הגרפולוג לשקלל וקטורים נוגדים ומשלימים אלו במסגרת תיאור האישיות כמבנה קולאז'י של מגמות שונות.

כתב-היד מתאפיין בשלושה מרכיבי יסוד: התנועה, הצורה והארגון. התנועה מתאפיינת בצורת הלחץ של העט על הנייר ובמהירות הכתיבה. התנועה מייצגת מבחינה פסיכולוגית את מזגו של האדם. עיצוב האותיות (גודל, רוחב, מבנה תלת-אזורי, קריאות האות, איכות הקו) מייצגים את האיד, האגו והסופר-אגו של האדם ובמקביל את יחסיו החברתיים. הארגון על הנייר המתאפיין ברווחים בין שורות, בין מילים, בין אותיות והשוליים מייצג בצורה כוללנית את ההיבט הקוגניטיבי-שכלי של האדם.

חשיבותה של הסינתזה

על מנת לבצע את הסינתזה הקולאז'ית הגרפולוג בודק איזה טיפוס מאפין את התנועה של כתב היד, את עיצוב האותיות ואת הארגון על הנייר. כי אז הוא מסוגל לבנות שכלול בין שלושה וקטורים יסודיים: עולם היצרים והדחפים, העולם הרגשי והבינאישי והעולם השכלי-ערכי. מערכת היחסים של שלושת המגמות הללו מקנה לגרפולוג את היכולת לבצע סינתזה בין המגמות השונות החוברות באדם וכפי שתאר זאת הקרימינולוג אדד, אנו מצווים לתאר את הפרופיל באשר לשיפוט המוסרי אשר מכיל בתוכו גם את כוחות הרוע וגם את כוחות הטוב וביניהם קונפליקטים של אמביוולנטיות בין הצדדים. פרופיל שכזה מאפיין כל אחד מאיתנו והשוני בינינו לבין אלו שמעדו בהתנהגות המוסרית הוא רק ביחסי הכוחות של הוקטורים הנפשיים.

הגרפולוגים מבצעים בסופו של דבר סינתזה בין הגישה הסינתטית המתארת קשר בין טיפוסי כתב-יד לטיפוסים פסיכולוגיים בתחום היושרה, לבין הגישה האנליטית המבוססת על זיהוי סימנים מבודדים המייצגים חוסר יושר. יחדיו אנו מגיעים לממצאים מניחים את הדעת בהבנה פסיכו-דינמית של כוחות הנפש היוצרים את השיפוט המוסרי ומנסים להקיש הכיצד הפוטנציאל השפיטתי יוצא מן הכוח אל הפועל בהתנהגות המוסרית. ממצאים גרפולוגיים אלו יכולים להיחקר בצורה מתודולוגית ועל-ידי-כך לאשש ולהפריך ולהמשיך לפתח את הגרפולוגיה ככלי אבחוני של האישיות ובמתן פוקוס לנושא המרתק הקשור בהבנת הערכים של האדם לשיפוט המוסרי שלו.

מהי הדרך הטובה ביותר לבחון מהימנות?

התמהיל הנכון לבדיקת מהימנות עובד הוא באמצעות ריבוי שיטות וריבוי שופטים. השילוב של תשאול העובד, הפוליגרף והגרפולוגיה הם השלישייה המנצחת. שכן, הגרפולוגיה מקנה מידע על אודות הפוטנציאל לחוסר יושר בהתבסס על אישיותו ועל מבנה הערכי של האדם. לעומת זאת, הפוליגרף בודק אמינות נסיבתית-סיטואציונית ואיננו בודק אישיות. התשאול מאפשר לחוקר לבחון את התנהגותו ואת אמירותיו של הנבדק בהקשר למה שהוא נחקר עליו וזהו מידע התנהגותי חשוב ורלוונטי המוסיף אור לאבחון הגרפולוגי ולאבחון הפוליגרף.

ניתן להשתמש בגרפולוגיה כאמצעי תשאול כמו הפוליגרף. שכן, כאשר מבצעים השוואה בין כתב-יד ניטרלי של המועמד לעומת כתב-יד בעל תוכן ספציפי שקשור לחקירה, ניתן לשים לב לשינויים כתיבתיים בלחץ, בזווית הכתיבה, בגודל ובארגון. שינויים אלו מתחוללים בעקבות מתח נפשי וחרדות שקשורות לתוכן הכתיבה בנושא הנחקר. ממצאים אלו יכולים להוות כלי תומך החלטה לממצאי הפוליגרף כאשר חוקרים עברה ספציפית של אדם מסוים.

על מנת לבצע את האבחון הגרפולוגי אנו מבקשים מן המועמד לשבת בתנאים נוחים ולרשום לפחות שני כתבי-יד על דף ללא שורות. בעמוד אחד מומלץ שיכתוב את קורות חייו ובעמוד שני שיכתוב או סיפור חופשי, או ציפיות מן התפקיד, או תוכן הקשור לחקירה. שני כתבי-היד הללו נכתבים במצבים מנטליים שונים ומייצגים כתבי-יד מגוונים של אותו אדם. בנוסף לכתיבה על המועמד לחתום את חתימתו ולדווח על גילו, מינו, יד הכתיבה שלו והאם הוא בריא גופנית.

האבחון הגרפולוגי מכונה כמלכת המבחנים האישיותיים אך תמיד יש לראותו ככלי תומך החלטה במסגרת סוללת המבחנים הנוספת כגון ראיון אישי, בדיקת ממליצים, מבחן פוליגרף ותשאול.

דוגמאות

דוגמאות של שבעה כתבי-יד והאבחון הגרפו-פסיכולוגי בהקשר לשיפוט מוסרי ומהימנות

דוגמא 1:

זווית שמאלית עם כתיבה בלחץ עוויתי ושבירות בקו באזור התחתי של האותיות נ' ו-ל'. צורת האותיות משולשת.

מדובר בנטייה ברורה לשקרים ולצידה גם תוקפנות אלימה עם נטייה לפגיעה בזולת החל במעשי עורמה וכלה בתקיפות פיזית.

דוגמא 2:

זווית ימנית סדירה המייצגת את הטיפוס המכולל. לעומת זאת, האותיות אלפטיות ופחוסות למדי.

לכאורה משרה הזווית הימנית אווירה של פתיחות חברתית, אך בעצם האותיות צרות ונעדרות נטייה אופקית בסיומיהן. יש התכווצות פנימה לתוך מרכז אליפטי. האותיות מעוצבות גם בזוויתיות משולשת, ולעיתים נכתבות האותיות ל' ו-ד' תוך כיסוי קו על קו.

הכותב מאופיין כאדם המרשים את סביבתו בנחמדות ובתקשורתיות אך עד מהרה הוא מתגלה כאדם מלא בקשרים על עובדות חייו ובהקשר להבטחותיו. רמת המהימנות נמוכה עד כדי נטייה לפסיכופתיה אקטיבית.

דוגמא 3:

זווית שמאלית תנודתית; לחץ מרוח עד נרפה; האזורים העילי והתחתי באותיות אינם מפותחים. צורת האותיות משולשת.

המדובר באשה המרגישה רייקנות ושסע פנימי, אי-שביעות רצון ותסכול. המרץ הליבידינלי מומר לרפיון ולתנודות נרקיסיות. הזווית השמאלית מייצגת עמדה אנטי-חברתית. שסע ופירוד ניכרים גם במרווחים בין האותיות וזאת עם הקטנתו (במילים "שנים אחדות"). האות ד' מתפרקת; במילה "זרים" קטנה האות מ"ם סופית. ניכר כרסום סמוי של התרוקנות פנימית עד כדי אובדן משמעות. כפיצוי יש נטייה למעשה פלילי, כמשתקף בנטייה של זווית שמאלית, אך אין מגמה ברורה והחלטית במעשה של דבר עברה.

דוגמא 4:

זווית שמאלית (הטיפוס המתקן). כתב-יד צר עם נטייה להיות אל-שטפי וגדום. המדובר באדם שכלתני, מחושב ושקול בחזותו החיצונית, אך מבפנים הוא נוטה לשקר שקרים מודעים עם נטייה "לתקוף" את הסביבה באופן שכלתני ומחושב תוך שמירה על ארשת פנים אדיבה. קיימת נטייה לעברות כלכליות.

דוגמא 5:

המדובר בבחור תמים וילדותי, שיש בו פער גדול בין הכרה בערך עצמו לבין יכולותיו, הנגרר באופן חצי תמים וחצי אקטיבי לעברות של גניבות קטנות.

דוגמא 6:

המרווחים הגדולים בין המילים מלמדים על נתק סכיזואידי. שסע קיים גם בין האותיות, ובזווית הישרה ישנו הממד השכלתני, המבוקר והמחושב, אך גם ממד אוטיסטי-משהו עם נטייה לקבעון בדעות תמימות. לפנינו מעשה עברה עקב תמימות וניכור מן החיים עם קושי להתערות בסביבה. גם כאשר נתפס הכותב בדבר עברה, הוא עדיין מאמין בצדקתו הן בגלל נתק מעצמו עקב תמימותו ותלישותו והן כחלק מהצטדקות שכלתנית המאפיין את החשיבה התמימה של הטיפוס השכלתני.

דוגמא 7:

הכתיבה מהירה ושלוחת רסן עם תנודות בהפרשי לחצים והן בחוסר סדירות בזווית הכתיבה ובגודל האותיות. המדובר בבחור שהיה מעורב בגניבה ולא הודה בה. הגניבה איננה חד-פעמית, אלא היא ביטוי לרצונו להשתייך למסגרת נורמטיבית אך גם להצליח בדרכים עקלקלות כפיצוי על קנאה, על רגשי נחיתות ועל אגרסיביות תחרותית שאינה מתחשבת בכללי משחק מקובלים.

יגאל ורדי

גרפולוג-פסיכולוג

2010

Vardi7@zahav.net.il

יגאל ורדי

____

למאמר נוסף של יגאל ורדי בנושא תורתו של ישראל אודם לחץ כאן

למאמר מקיף בנושא גרפולוגיה משפטית? לחץ/י כאן

יגאל ורדי

גרפולוג-פסיכולוג

ביבליוגרפיה

אדד מ', קרימינולוגיה – העבריין בהתהוותו, אור-עם, 1989.

אודם י', גרפולוגיה, אי-יושר בראי כתב-היד, מכון מרדכי, 1991.

אודם י', האדם וכתב-ידו: מבוא לגרפולוגיה של הכתב העברי, מוסד ביאליק-דביר, 1960.

אודם י', כתב-יד ואישיות: דינמיקת הפוטנציות של האישיות, מוסד ביאליק-דביר, 1977.

אודם י', כתב-יד ופסיכו-דינמיקה – אבחון לפי הטיפולוגיה הגרפולוגית של הפוטנציות, הקיבוץ המאוחד, תשמ"ב.

ורדי י', כתב-היד כראי הנפש – גרפולוגיה ומדעי ההתנהגות, הוצאת ידיעות ספרים, 2000.

שוהם ש"ג, מבוא לקרימינולוגיה, תל-אביב: עם-עובד, 1969.

(עדכון אחרון: 01/07/2012)