האבחון הגרפולוגי, יחסית לשיטות אחרות לאבחון ולמיון מועמדים לעבודה, הינו חסכוני בזמן ובאמצעים ופשוט להעברה. מסיבות אלו כלי זה נפוץ למדי בשימוש, זאת למרות שרק מיעוט מחקרים מצביע על הגרפולוגיה כשיטת מיון תקפה.

מחקר זה שב ובודק את תוקף הגרפולוגיה ככלי למיון עובדים באמצעות בדיקת זיהוי תכונה רלוונטית לתפקיד על ידי גרפולוגית, תכונה שלא נבדקה עד כה – התכונה אינטליגנציה.

כקריטריונים לתיקוף הגרפולוגיה נבחרו הערכות הממונים את רמת האינטליגנציה של הכפופים להם והערכות הממונים את רמת ההצלחה בתפקיד של הכפופים להם. הדו"חות הגרפולוגיים של כתבי היד של 35 עובדים בתפקידי ניהול ובתפקידים מקצועיים בעלי חשיבות במפעל מזון גדול וותיק בצפון הארץ, ששימשו בתהליך מיונם לעבודה, נדגמו והושוו עם הערכות הממונים.

נמצא מתאם חיובי וחזק בין ציון האינטליגנציה שניתן על-ידי הגרפולוגית לבין ציון האינטליגנציה הקוגניטיבית שניתן על-ידי הממונים וכן נמצא מתאם חיובי בין ציון האינטליגנציה שניתן על-ידי הגרפולוגית לבין ציון האינטליגנציה הרגשית שניתן על-ידי הממונים, אך לא נמצא מתאם בין ציון האינטליגנציה שניתן על-ידי הגרפולוגית לבין ציון ההצלחה בתפקיד שקיבלו העובדים מהממונים. בנוסף לכך, לא נמצא מתאם בין ציון האינטליגנציה הקוגניטיבית שניתן על-ידי הממונים לבין ציון ההצלחה בתפקיד שקיבלו העובדים מהממונים, אך נמצא מתאם חיובי וחזק בין ציון האינטליגנציה הרגשית שניתן על-ידי הממונים לבין ציון ההצלחה בתפקיד. בבדיקת המתאמים החלקיים של הערכות האינטליגנציה השונות עם הערכת הביצוע באמצעות משוואת רגרסיה, נמצא כי הן ציון האינטליגנציה על-פי הגרפולוגיה והן הערכת האינטליגנציה הקוגניטיבית על-ידי הממונה אינם מנבאים את הערכת ההצלחה בתפקיד על-ידי הממונה. לעומת זאת הערכת האינטליגנציה הרגשית על-ידי הממונה מנבאת את הערכת ההצלחה בתפקיד.

מתוצאות אלו ניתן להסיק שהגרפולוגיה ככלי מיון המעריך את רמת האינטליגנציה הינה בעלת תוקף ניבוי בהערכת רמת האינטליגנציה הנתפסת על ידי מי שאינו מומחה בתחום (כלומר ממונה ולא פסיכולוג), אך אינה בעלת תוקף ניבוי כשהקריטריון לתיקוף הינו מידת ההצלחה בתפקיד.

אחד ההסברים העיקריים לכך שהגרפולוגיה נמצאה כבעלת תוקף ניבוי אל מול קריטריון הערכת האינטליגנציה על-ידי הממונה, אך לא נמצאה כבעלת תוקף ניבוי אל מול קריטריון ההצלחה בתפקיד הוא שכשליש מהעובדים במדגם הינם בעלי תפקידים שלצורך הצלחה בביצוע עבודתם נדרשים לרמה מינימלית מסוימת של אינטליגנציה, אך אין הכרח כי רמה זו תהיה גבוהה במיוחד. כלומר, באוכלוסיית המחקר הספציפית לא בהכרח היה קשר בין רמת האינטליגנציה של העובד לבין היכולת לבצע היטב את המטלה. בעבודה זו מועלות השערות מדוע עד כה מרבית המחקרים שעסקו בתחום לא הצליחו להראות שהגרפולוגיה הינה כלי תקף. תוצאות מחקר זה מצביעות על כך שההצדקה להשתמש באבחון גרפולוגי ככלי מיון הינה מוגבלת. דרוש מחקר נוסף שיאבחן אילו תכונות ספציפיות ניתנות לאבחון טוב על ידי הגרפולוגיה ומה משמעות תכונות אלו לגבי ביצוע איכותי וכמותי של תפקידים שונים.

לחץ כאן למחקר המלא:

ENGLISH:

The Prediction Validity of Graphology as a Tool for Selecting Employees according to Intelligence

Hava Koren-Israeli

Department of Industrial Engineering and Management

Supervisor: Dr. Iris Vilnai-Yavetz

Abstract

Graphological evaluation is more economical and simpler to administer when compared to other methods for evaluating and selecting employment candidates. Therefore, despite the fact that there are only very few studies that confirm graphology as a valid employment profiling tool, it is rather abundant in use. This study re-examines the validity of graphology as a tool for selecting employees by examining the identification of intelligence.

The following criteria for validating graphology were chosen: a) The superiors' evaluation of the subordinates’ intelligence level; b) The superiors' evaluation of the level of their subordinates' occupational success. Graphological reports based on the handwritings of 35 employees were sampled and compared to the superiors' evaluations. The reports were used in selecting candidates for the job. All subjects work in managerial positions and high professional positions in a large food factory in northern Israel.

A strong positive correlation was found between the intelligence scores given by the graphologist and the cognitive intelligence scores given by the superiors. Positive correlation was also found between the intelligence scores given by the graphologist and the emotional intelligence scores given by the superiors. No correlation was found between the intelligence scores given by the graphologist and the occupational success scores given by the superiors. Additionally, no correlation was found between the cognitive intelligence scores given by the superiors and the occupational success scores.

The regression coefficients of the various intelligence evaluations predicting the evaluations of occupational performance were found to be insignificant, except for the emotional intelligence evaluation, given by the superiors, which was found to be a significant predicator of the occupational success evaluation.

From these findings it can be inferred that graphology evaluation of intelligence is valid in predicting intelligence evaluations by superiors but is not a valid predictor of occupational success.

The results of this study suggest that the justification to use graphological evaluation as a tool for selecting employees is limited. Further study is required in the field to discover which specific characteristics can be diagnosed well enough by graphology, and what is the meaning of these characteristics for qualitative and quantitative performance in different jobs.

(עדכון אחרון: 03/03/2011)