אני דתיה, ולא יכולתי לשאול יותר מידי שאלות אבל הרגשתי שמשהו לא כשורה. ולמרות זאת, לא ידעתי להצביע על הבעיה. הוא התנהג אלי יפה, היה נחמד ונראה מעוניין בי. אני מודה שזה החמיא לי מאוד.

אמא שלי הציעה שנפנה לגרפולוגית עם כתב ידו, בהסכמתו כמובן וכך עשינו. הגרפולוגית ביקשה לפגוש אותי פנים את פנים כדי לספר לי אודות הבחור ואני נשארתי המומה. היא סיפרה לי הרבה דברים שראיתי, שהוא אדם מופנם, שהוא אדם מנומס ועוד כמה דברים טובים על הכישורים שלו. אבל אז היא הפתיעה אותי וסיפרה לי שיש לו בעיה בנושא הרגשי. לאנשים רבים יש רגש שהוא בוגר ורגש שהוא לא בוגר, אצל הבחור הזה היא ראתה התפרצויות רגשיות בלתי נשלטות והרסניות.

אני בכלל לא זוכרת את הדרך הביתה, הראש שלי היה מפוצץ ממחשבות. כשהגעתי הביתה, בכיתי קצת ואז ידעתי שאני לא יכולה להתחתן איתו.

אחרי שהודעתי לו שאני לא מעונינת, גיליתי למה התכוונה הגרפולוגית. הוא כל כך התרגז, הוא טען שהוא בנה על החתונה שלנו, שהוא קנה כבר כל מידי דברים ואז הוא התחיל לצעוק בצורה מפחידה והלך. אחרי שבוע שמעתי גם שהוא התקשר לחברות שלי ולבני כיתה שלי ולכלך עלי בצורה מאוד פוגעת.

לתקופה של כמה חודשים הייתי במצב רוח מאוד ירוד. הייתי פגועה וקצת איבדתי את האמון באנשים. אבל לפני כשנתיים הכרתי בחור אחר, שהיה גם הוא קצת מופנם אבל הרבה יותר יציב מבחינה רגשית. היום אני יכולה לספר שאני נשואה לו, יש לי תינוק קטן ומקסים ואני שמחה. אני מודה לכם על ההזדמנות לספר את הסיפור שלי באתר שלכם.

בברכה,

רעות.

(עדכון אחרון: 26/06/2013)